במלאת 30 לפטירתה של ורד

"היא היתה חזקה מהחורף
היא היתה חזקה מסופה
לצמוח מכלום שהיה לה
זה סוד הכח שלה"

ב-29.12.10 נפתרה ורד לאחר מלחמה בסרטן הכבד, בהיותה בת 55.
ורד היתה ממייסדות ומקימות תוכנית סלעית, ואחת הדמויות המרכזיות בה. ורד לקחה חלק במאבק למען נשים הנמצאות בזנות, הן ברמה החברתית בוועדות הכנסת, והן ברמה האישית כמדריכה בדירת החירום, כחלק מצוות הסיורים וכמנחה קבוצות התמודדות עם טראומת הזנות. ורד התוותה את הדרך בסלעית מיום הקמתה, עם לכתה נותר בכולנו חלל גדול
יהי זיכרה ברוך

מתוך דיברי ההספד של נעמה ריבלין – מנהלת תוכנית סלעית:

"יש לי כל כך הרבה מה לומר, אבל יש רגעים שהמילים כל כך קטנות אל מול עצמת הרגש.
10 שנים אנחנו ביחד – שותפות.
לפני שנתיים וחצי היית הראשונה שהתקשרתי אליה לבוא ולהצטרף אלי להקמת הפרויקט.
בכל מקום סיפרת בגאווה שאת היית הראשונה שהצטרפה – והיה לך במה להיות גאה.
היתה לכולנו הזכות שתהיי ממקימי מערך שרותי הטיפול של סלעית.לאט לאט באופן לא רשמי פשוט הפכת להיות הדוברת של הפרויקט- הדוברת של הנשים.
היינו שותפות לועדות בכנסת כדי לשנות חקיקה ולהביא למודעות הציבור את זעקתן של הנשים.
את היית הסמל של הפרויקט, החזון,למדתי ממך כל כך הרבה. התעקשת על יציאה לסיורים בשטח – הסברת לי שמבלי שנצא לרחוב אין לנו זכות קיום- באלו המילים.
הצלת כל כך הרבה נשים בזכות זה- התעקשת לצאת אליהם ולהביא להם את הבשורה- אלו המילים שלך.

מאז מוצאי שבת ניגשות אלי חברות שלך לדרך ומספרות לי כמה אהבת את סלעית וכמה היתה לך חשובה השותפות שלנו, כמה הערכת את המקום הייחודי שהיה לך בפרויקט.
אני רוצה לספר לכולם כמה היית את בשבילי,מורת דרך,שותפה אמיתית להתייעצויות קטנות וגדולות, תמיד אתגרת אותי תמיד אהבתי להתיעץ איתך כי ברור שתביאי משהו ב"הפוכה".
ההומור שלך – כל יום בעבודה איתך היתה חגיגה.
את כל כך חסרה לי ואני כבר מתגעגעת.
איך יהיו ימי ראשון בלעדייך, ימי ראשון שהיו שלנו – הסיורים בשטח- שעות קשות של יציאה לזירות אפילות, אבל השותפות איתך עשתה את זה כל כך נכון וכל כך אפשרי.
את נקברת ביום הסטורי שבו מאבק הנשים נגד אלימות פורץ דרך.
את היית פורצת דרך.
אני מבטיחה לך שנמשיך את הדרך שהתווית לנו שלמדת אותנו ולא נוותר."

אוהבת וכבר מתגעגעת
נעמה.