איפה הכסף?

הארגונים הפעילים לטובת מיגור הזנות בישראל מבקשים מזה שנים ארוכות לברר היכן מוחזק הכסף המוחרם מבתי בושת. עד היום, עלו בתוהו כל הניסיונות לברר האם הכסף שנלקח בפשיטות מבתי הבושת מגיע לקופת המדינה.

עידית הראל שמש, דוברת מכון תודעה, שהשתתפה השבוע בוועדה למאבק בסחר בנשים, העלתה את הנושא שוב לסדר היום, וביקשה תשובות מנציגי משרד המשפטים שנכחו בישיבת הוועדה. בשאלה שהציגה תמכה נעמה ריבלין, מנהלת "סלעית – סיוע לנשים במעגל הזנות", וטענה כי יש לבדוק היכן נמצא הכסף וחשוב מכך – לתעל אותו לפרויקטים דוגמת סלעית שעוסקים בסיוע לנשים במעגלי הזנות.

 זמן קצר אחרי ישיבת הוועדה, ב-10 בנובמבר, פורסמה ב"וואלה" ידיעה קצרה מאת בועז ווליניץ, המציינת כי חה"כ אורית זוארץ תפעל בנושא.

המאבק נגד מכירת שירותי מין

רק מחר: נשים למכירה בדיזנגוף סנטר בת"א
(nrg, 18.10.10)

נשים יוצעו למכירה בדיזנגוף סנטר כחלק מקמפיין חברתי
(אייס 18.10.10)

מטה המאבק בסחר בנשים בשיתוף עם ח"כ זוארץ יוצא למאבק נגד מתן שירותי מין, במסגרתו תפתח ליום אחד חנות, לכאורה, לממכר נשים. החנות הוקמה בדיזינגוף סנטר.

המטרה המרכזית של הקמפיין היא החתמת הקהל הרחב על עצומה הקוראת לשר המשפטים ולמשרד המשפטים לאמץ הצעת חוק הקובעת כי צריכת שירותי מין מהווה עבירה שלצידה עונש משמעותי.

הוכח כי הפללת לקוחות הצורכים שירותי זנות מובילה להקטנה דרמטית בביקוש לשירותי זנות

סחר בנשים: הפיצוי גדול – אך לא מגיע לקורבנות

עבריינים המורשעים בסחר בנשים לרוב נדרשים לשלם פיצויים למדינה ולנשים שהועבדו בכפייה בבתי בושת. אולם הקנס שלוקחת המדינה לעצמה הוא גבוה באופן משמעותי מהסכום הזעום שמקבלות הנשים אשר מתקשות לשקם את חייהן. לעתים הן חוזרות למעגל הזנות, מכיוון שהן לא מצליחות להשתלב באורח החיים ה"רגיל".

…לידיה (שם בדוי), אזרחית מולדובה, שהתה בישראל במשך חמש שנים, בין 2002 ל-2007. הגיעה לארץ כשהיתה בת 21 בלבד, לאחר ששילמה 5,000 שקלים לאדם שהבטיח למצוא לה עבודה כמטפלת. בראיון טלפוני ממולדובה היא סיפרה ל-ynet: "הביאו אותי לישראל דרך מצרים. אסרו עליי לדבר או לצעוק ואמרו שאם אתנגד, יימכרו אותי לבדואים ואז המשפחה שלי לא תמצא אותי בכלל".

לכתבה המלאה ב- ynet

הישרדות בעולם הזנות

כשמגיעים לתחתית החברה מוצאים זונות. המון זונות. מסוממות, רעבות, קופאות מקור, מנוצלות, מוכות. נשים נטולות נשיות, בלי שום "כסף קל" או "העצמה ובחירה חופשית", אלא עם גוף שלא נרחץ שבועיים, זרועות מחוררות, שיניים מרקיבות, בגדים מעלי צחנה, ומתמטיקה פשוטה של החיים: אני צריכה עכשיו 500 שקל כדי לשבור את הקריז. הרואין, קוקאין, קריסטל – מה שיבוא…

…קשות יותר להשגה, הן הנשים המועסקות בדירות הדיסקרטיות, במכוני העיסוי והליווי ובמועדוני החשפנות, נשים המפרסמות את שירותי המין שלהן באמצעות האינטרנט, תעשיית הפורנו, אמהות חד?הוריות שבאמצעות זנות מגדילות את הכנסתן החיונית לגידול הילדים ונשים ונערות שעוד לא מגדירות את עצמן כזונות אך מקבלות, בדרך זו או אחרת, גמול תמורת השימוש בגופן…

לפני שנה התחילו להסתכל לזונות בעיניים ולנסות להציל ולשקם אותן בכל הכלים הקיימים. הממשלה הזרימה, עד כה, כ?15 מיליון שקלים, לשני פרויקטים: "סלעית" בתל אביב ו"אופק נשי" בחיפה, המצומצם יותר. מי שמפעיל את ערי המקלט האלו, תחת העיריות, הן נשות מקצוע המתמחות בטיפול בנשים העוסקות בזנות וגם מנטוריות. אלו נשים שניצחו: חלקן עבדו כזונות מחצית מחייהן, ועכשיו, נקיות ומשוקמות, הן מודל חיקוי עבור המשתקמות.

לקריאת הכתבה המלאה בישראל היום

זנות וזוועות בתחנה המרכזית הישנה

זוועה בפין1 - זנות רחובזונות התחנה המרכזית הישנה מתגודדות מחוץ למבנה – שלודות, מחוררות, מתקשות לעמוד. חלקן נתמכות בקיר המבנה, אחרות יושבות מכווצות לצדו, עיניהן נעצמות ונפקחות בבהלה, לא חשות את הסובב, רק מחכות ללקוח ולכסף למנה הבאה. "זונה, שרמוטה!" צורחת אחת מהן על ילדה-נערה נרעדת ומסוממת לגמרי. "יא נרקומנית זו-נהההה!" היא ממשיכה, גוהרת מעליה וחובטת בה באכזריות. אף אחד לא ניגש להפריד. החשיכה בולעת את זה.

"אין לי איפה לגור. מי ישכיר לי דירה? תסתכלי עלי. אין ברירה. אני מחכה לוועדה, אבל את יכולה להאמין לי. עוד חודשיים-שלושה אני לא אהיה פה. זה מקום נורא. אני לא רוצה לחיות ככה".

לכתבה המלאה בהארץ אונליין:

מיליון רסיסים קטנים