הישרדות בעולם הזנות

כשמגיעים לתחתית החברה מוצאים זונות. המון זונות. מסוממות, רעבות, קופאות מקור, מנוצלות, מוכות. נשים נטולות נשיות, בלי שום "כסף קל" או "העצמה ובחירה חופשית", אלא עם גוף שלא נרחץ שבועיים, זרועות מחוררות, שיניים מרקיבות, בגדים מעלי צחנה, ומתמטיקה פשוטה של החיים: אני צריכה עכשיו 500 שקל כדי לשבור את הקריז. הרואין, קוקאין, קריסטל – מה שיבוא…

…קשות יותר להשגה, הן הנשים המועסקות בדירות הדיסקרטיות, במכוני העיסוי והליווי ובמועדוני החשפנות, נשים המפרסמות את שירותי המין שלהן באמצעות האינטרנט, תעשיית הפורנו, אמהות חד?הוריות שבאמצעות זנות מגדילות את הכנסתן החיונית לגידול הילדים ונשים ונערות שעוד לא מגדירות את עצמן כזונות אך מקבלות, בדרך זו או אחרת, גמול תמורת השימוש בגופן…

לפני שנה התחילו להסתכל לזונות בעיניים ולנסות להציל ולשקם אותן בכל הכלים הקיימים. הממשלה הזרימה, עד כה, כ?15 מיליון שקלים, לשני פרויקטים: "סלעית" בתל אביב ו"אופק נשי" בחיפה, המצומצם יותר. מי שמפעיל את ערי המקלט האלו, תחת העיריות, הן נשות מקצוע המתמחות בטיפול בנשים העוסקות בזנות וגם מנטוריות. אלו נשים שניצחו: חלקן עבדו כזונות מחצית מחייהן, ועכשיו, נקיות ומשוקמות, הן מודל חיקוי עבור המשתקמות.

לקריאת הכתבה המלאה בישראל היום