איפה הכסף?

הארגונים הפעילים לטובת מיגור הזנות בישראל מבקשים מזה שנים ארוכות לברר היכן מוחזק הכסף המוחרם מבתי בושת. עד היום, עלו בתוהו כל הניסיונות לברר האם הכסף שנלקח בפשיטות מבתי הבושת מגיע לקופת המדינה.

עידית הראל שמש, דוברת מכון תודעה, שהשתתפה השבוע בוועדה למאבק בסחר בנשים, העלתה את הנושא שוב לסדר היום, וביקשה תשובות מנציגי משרד המשפטים שנכחו בישיבת הוועדה. בשאלה שהציגה תמכה נעמה ריבלין, מנהלת "סלעית – סיוע לנשים במעגל הזנות", וטענה כי יש לבדוק היכן נמצא הכסף וחשוב מכך – לתעל אותו לפרויקטים דוגמת סלעית שעוסקים בסיוע לנשים במעגלי הזנות.

 זמן קצר אחרי ישיבת הוועדה, ב-10 בנובמבר, פורסמה ב"וואלה" ידיעה קצרה מאת בועז ווליניץ, המציינת כי חה"כ אורית זוארץ תפעל בנושא.

סחר בנשים: הפיצוי גדול – אך לא מגיע לקורבנות

עבריינים המורשעים בסחר בנשים לרוב נדרשים לשלם פיצויים למדינה ולנשים שהועבדו בכפייה בבתי בושת. אולם הקנס שלוקחת המדינה לעצמה הוא גבוה באופן משמעותי מהסכום הזעום שמקבלות הנשים אשר מתקשות לשקם את חייהן. לעתים הן חוזרות למעגל הזנות, מכיוון שהן לא מצליחות להשתלב באורח החיים ה"רגיל".

…לידיה (שם בדוי), אזרחית מולדובה, שהתה בישראל במשך חמש שנים, בין 2002 ל-2007. הגיעה לארץ כשהיתה בת 21 בלבד, לאחר ששילמה 5,000 שקלים לאדם שהבטיח למצוא לה עבודה כמטפלת. בראיון טלפוני ממולדובה היא סיפרה ל-ynet: "הביאו אותי לישראל דרך מצרים. אסרו עליי לדבר או לצעוק ואמרו שאם אתנגד, יימכרו אותי לבדואים ואז המשפחה שלי לא תמצא אותי בכלל".

לכתבה המלאה ב- ynet